הגינה הקהילתית
בימינו אנשים נפגשים יותר ויותר במרחבים הווירטואליים, מתקשרים באמצעות מיילים, קבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ. יחד עם זאת, קיים צורך אמיתי לצאת אל המרחב הציבורי הפתוח, להיפגש גם פנים מול פנים, לשוחח, להחליף רעיונות - ליצור קהילה.
הקמת גינה קהילתית עונה על הצורך של אנשים הגרים בבתים ללא גינות לבלות יותר בחוץ, להיפגש, לגעת באדמה ולגדל את המזון שלהם.
מדובר במסגרת עבודה משותפת של קבוצת אנשים הרואים עצמם מחויבים לאימוץ ולטיפוח שטח אדמה פתוח. טיפוח זה יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, על פי הרצונות והצרכים של התושבים הפעילים בה: ערוגות אישיות ו/או משותפות של צמחי תועלת ונוי, בוסתן עצי פרי עם שבילים וספסלים, שטח בר שתושבים לוקחים אחריות על טיפוחו- כל אחת מאפשרויות אלו או שילוב ביניהן - כשהמשותף לכולן הינם קשרי הגומלין שגינה קהילתית מזמנת - בין תושבים לבין עצמם ובין תושבים לאדמה ולטבע שבסביבת מגוריהם.
תרומתן של הגינות הקהילתיות לאיכות החיים בעיר הינה רבה:
עידוד אזרחות פעילה - תושבים לוקחים אחריות על איכות חייהם ומשפיעים על העיצוב והשימוש בשטחים הפתוחים. העבודה בגינה מחזקת את תחושת השייכות של הפרט לסביבת מגוריו, תוך העצמת אוכלוסיות ויצירת מסגרת מקומית תומכת לפעילות חברתית ותרבותית (שבתות, חגים, חוגים ועוד).
חיזוק קשרי קהילה - עבודת צוות בין קבוצות ופרטים בקהילה הפועלים למען מטרה משותפת, תוך יחסים שוויוניים ובקבוצה רב- גילאית ורב-תרבותית. היכרויות חדשות תורמות להידוק קשרי חברות בין אנשים בקהילה. פעילות משפחתית בגינה מספקת הזדמנות לזמן איכות משמעותי.
שיפור חזות השכונות ותדמיתן - חיזוק הגאווה המקומית והקשר בין תושבים לשכונות מגוריהם, וכן תרומה לעליית ערך נדל"ן.
גינות קהילתיות המוקמות בשטח עירוני פתוח הן נכס עבור הרשויות:
הן חוסכות את השקעת המשאבים של הקמתן ותחזוקתן של גנים, הן מהוות פתרון ירוק לשטחים עירוניים מוזנחים, וכן מאפשרות שימוש זמני מוצלח לשטחים המיועדים לפיתוח עתידי.
התושבים לוקחים על עצמם לטפח שטח ציבורי בעלות מצומצמת לעומת טיפול נופי עתיר תקציב ותוך מתן מענה אמיתי לצרכי הציבור וטיפוח הקהילה.
גינה מוצלחת היא רווח נקי לכל המעורבים בדבר:
חינוך סביבתי - הגינה היא מרכז להגברת מודעות ולמידה של תכנים סביבתיים לכל גיל בנושאים כגון: הטבע העירוני, חקלאות בת-קיימא ותזונה בריאה, הפחתת הצריכה ומחזור.
גידול תוצרת מזון - ירקות ופירות וכן תבלינים, צמחי מרפא, פרחים ועוד.
שימור וטיפוח מגוון ביולוגי מקומי של בע"ח וצמחי בר.
בישראל פועלות כיום כ-200 גינות קהילתיות ומידי חודש קמות גינות קהילתיות נוספות ברחבי הארץ. חלק מגינות אלו נתמכות על-ידי הרשויות המקומיות בדרכים שונות, חלקן נתמכות על-ידי גופים כדוגמת החברה להגנת הטבע, החברה למת"נסים, בתי ספר וגנים, מרכזים קהילתיים, ועוד. במקביל, יש גינות הפועלות בצורה עצמאית לחלוטין – כיוזמה קהילתית מקומית של אדם או קבוצת אנשים. (מתוך אתר "גינות קהילה בישראל").
ברעננה הבשילה היוזמה להקמת גינות קהילתיות עם הזמן והגיעה מתושבי העיר לאחר השתתפות בקורס גינון למעורבות קהילתית שקיימה מחלקת הקיימות בעירייה.
מחלקת הקיימות בשיתוף פעולה עם מחלקת הגינון ומחלקת ההתנדבות נרתמו למשימה, וביחד אותרה קרקע מתאימה להקמת הגינה הראשונה (הן מבחינה תכנונית-הנדסית והן מבחינה משפטית). העירייה סיפקה תשתית השקיה, ציוד גינון, מחסן, הצללה, וכן גורם מקצועי קהילתי מלווה.
ברעננה קיימות מספר גינות קהילתיות כאשר לכל גינה אופי מיוחד משלה וכל אחת מוקמת בשיתוף הקהילה ולמען הקהילה. גינה אחת מוקמת בשיתוף תלמידי חטיבה ירוקה והוריהם, חניכי אקי"ם הגרים בהוסטל הסמוך לגינה והוריהם, קהילת בית כנסת רפורמי, ותושבי המקום.
גינה אחרת הוקמה ע"י קבוצת תושבים גדולה ופעילה מקרב תושבי השכונה, סבים וסבתות, הורים וילדים, ועולים חדשים שהשתלבו היטב מבחינה חברתית. בגינה הממוקמת בלב השכונה על שטח גדול נהנים התושבים ביחד ומשלבים בעבודה ארוחות משותפות, פעילויות לילדים, קבלת שבת בשיר ובמנגינה, סדנאות שונות, פעילות משותפת להקמת מתקנים בגינה כגון קומפוסטר וחממה ועוד.
במרוצת הזמן הוקמו בעיר עוד ועוד גינות קהילתיות, וכן הוקמו ערוגות מאכל ברחובה הראשי של רעננה - רחוב אחוזה - בסמוך לעסקים ובשיתוף בעליהם. בערוגות אלה שותלים תושבים ותלמידים יחד עם בעלי העסקים צמחי תבלין חמניות וגידולי ירקות למיניהן, שכל עובר אורח שחשקה נפשו יכול לקטוף מהם ולקחת.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מוצאים כי טיפוח נושא הגינות הקהילתיות הנו יעד בעל חשיבות רבה, מקצים לכך את המשאבים ויוצאים מעת לעת בקולות קוראים לעידוד הקמת גינות קהילתיות במרחבים הציבוריים בערים ובישובים. קולות קוראים אלה מציעים תקציבים שאינם מבוטלים להקמת תשתית לגינות קהילתיות, הדרכה באמצעות יועצי גינון, ימי עיון, קורסים המיועדים לפעילים בגינות הקהילתיות ועוד.
בבתי ספר רבים בעיר הוקמו גינות ירק שהתלמידים, יחד עם מורה מלווה שנרתם למשימה, מטפחים ומעבדים בשעות הלימודים ולאחריהם בשיתוף עם ההורים.
יערות מאכל
בשנים האחרונות, החל תא פעילים במגמה ירוקה לקדם את הקמתם של יערות מאכל כדרך חדשנית לעיצוב שטחים פתוחים וחקלאיים, המשלבים שיקום אקולוגי בעיר לצד יצירת מרחב קהילתי ירוק המספק צרכים אנושיים.
מחקרים מוכיחים כי שילוב יערות מאכל עירוניים במרחבים ציבוריים מוביל לשיפור בביטחון התזונתי של תושביה, מצמצם במידה ניכרת זיהום אוויר, מהווה שיקום של שירותי מערכת אקולוגיים בתוך העיר, ועם כל אלו – יוצר מרחב חברתי – חינוכי איכותי לקהילה, ויכול להוות מוקד משיכה תיירותי.
יער מאכל הוא שיטה לתכנון שטחים פתוחים אשר מתוכננת ומעוצבת לפי עקרונות ודפוסים טבעיים שקיימים ביערות וחורשים, מתוך ההבנה כי מערכות אלו הן בנות קיימא - הן קיימות לאורך מאות ואלפי שנים, הן משגשגות ומספקות מזון למיליוני היצורים החיים בהם. יער מאכל מהווה מערכת חקלאית יצרנית של מזון בריא ומקומי לבני אדם, בשילוב שיקום השירותים האקולוגיים של המערכת האקולוגית הטבעית.
אגרואקולוגיה
לאחרונה הולכת ומתרחבת שיטת האגרואקולוגיה, השמה דגש לא רק לתוצאות היבול, אלא גם על יחסים בין- אישיים, הקרקע, הצמחים, החרקים, והאקלים. זוהי שיטת עבודה חקלאית המשלבת ידע מתחום האגרונומיה, אנטומולוגיה, כלכלה ואקולוגיה. השיטה מאפשרת לנו להתמודד עם סוגיות סביבתיות בגישה רב-תחומית המתבססת על עקרונות אקולוגיים. על פי שיטה זו, החקלאי מעצב את חלקת השדה כך שיחסי הגומלין בין הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים במערכות החקלאיות ישתלבו עד לרמת הדדיות המביאה למערכת מאוזנת, טבעית ובריאה.
החזון באגרואקולוגיה הוא ליצור אדמה פוריה ותוצרים אורגניים (כגון קומפוסט, האבקה).האגרואקולוגים מציעים לעצב שטחים בצורה רבגונית (שלוב בע"ח כגון פרפרים, צפורים, דגים, חיות בית ובר) לצד צמחים שיכולים לספק להם מזון ובית (עצים, עשבונים ושיחים) ועל ידי כך ליצור יציבות ביולוגית. הגברת יחסי הגומלין, היצמדות לאקלימים הנכונים ותזמוני העונות, צמצום השימוש בחומרים כימיים והורמונים, תיצור לנו מערכת איתנה, בריאה וברת-קיימה.
בנק הזרעים הקהילתי, ומפגשי החלפת זרעים
בנק הזרעים הקהילתי של "פרמקלצ'ר ישראל" נוצר במטרה לשמר ולתחזק את הידע והיכולות האדירים הקיימים בתוך זרעי זני המורשת של צמחי התרבות שלנו (ירקות, פירות, צמחי מרפא ועוד…). בפרמקלצ'ר מאמינים כי המשאב התרבותי הזה שייך לקהילה ועליה לקחת עליו אחריות ולשמר אותו. בכל יום נעלמים ונכחדים זני מורשת עקב תהליכי הגלובליזציה והתיעוש של החקלאות בעולם.
לכן "פרמקלצ'ר ישראל" יצאה ביוזמה לקיים בנק זרעים קהילתי אשר ישותף ויתוחזק ע"י חברי הארגון, כמו כן, מתקיימים מספר פעמים בשנה מפגשים להחלפת זרעים, כך יורחב מאגר הזרעים ומעגל המגדלים.
לסיכום, אין חולק כי הפעילויות המוצעות במאמר זה, להפיכת שפ"פים ושצ"פים לגינות קהילתיות, יערות מאכל או גינות אקרואקולוגיות הינן פעילויות מבורכות ביתרונות רבים כמפורט לעיל, ולכן כחברות מועצה יש ביכולתנו לקחת אחריות על המרחב הציבורי שלנו, ולהביא לשינוי הסביבה ושיפור איכות החיים שלנו. תפקידינו כנבחרות ציבור לעודד את התושבים לפעילויות מסוג זה, על מנת לחזק את תחושת השייכות של התושב לסביבת מגוריו ואת קשרי הקהילה.
